... מהתבוננות בקיר שעמד מול הסטודיו בסיטה בפריס, שאב אלברט יוחאי את הרעיון, את התכנית למרביתן של התמונות המתפענחות בתערוכה זו. עבורו לא היה זה הכותל המערבי, כי אם כותל ההשראה ...

... עבור אלברט יוחאי כל תמונה היא אם כן בגדר הרפתקה. מעין טיול שנפתח בנקודת ההתחלה של הטבע ומשלם בתוך עצמו ... שיט חופים אמיתי עם חניות ביניים שעשויות לשנות את מטרת המסע או את מסלולו. ציור אינו סערה כי אם הרהור. הוא התבוננות או כוח לשנות דרך זיכרון. ארשה לעצמי לסיים באמירה:
"אלברט יוחאי, המהרהר אודות הטבע ואודות עצמו, הוא צייר מיוסר של דיוקנאות עצמיים, שלא צייר ולו דיוקן עצמי אחד מימיו".

ז'ראר ואנסן, היסטוריון, מחבר "האישון של דיור", 1977

 
אילן נחשון גיל גולדפיין דורית קידר רפי לביא שרה ברייטברג
 

...From the almost critical observation of this wall, Albert Yohai drew the idea, the project for most of the pictures you can decode in the exhibition. For him it was not the wailing wall, but the wall of Inspiration ...

... For Albert Yohai every picture is therefore an adventure, a sort of trip into himself from nature as a starting point... a real cruise with stopovers which can change the project of a voyage and it's itinerary. Painting is not agitation but meditation. It is an outlook' a power of transforming through memory. I'll dare to conclude by saying:

"Albert Yohai, meditating on nature and on himself, is anguished self portrait painter, who never painted a self portrait."

Gerard Vincent, Historian, Writer of "La prenelle de Durer", 1997